סופר ומחנך

February 7, 2018

 

אסף רוט בן 24, נולד באשדוד, עשה שנת שירות מטעם תנועת הצופים בירושלים. לאחר שירותו הצבאי עבר לגור בירושלים והחל ללמוד באוניברסיטה העברית בתכנית אמירים, מורה לספרות בליד"ה, ומגדיר את עצמו כהומוסקסואל.

איזה טיפוס של ילד היית?

מצד אחד הייתי די חנון אבל כן הייתי מסתדר, תמיד אהבתי דברים שקשורים ללמידה, אבל זה לא בא על חשבון קישורים חברתיים, אז זה היה מעניין – מצאתי את עצמי בשתי הקבוצות האלה

 

איפה אתה קונה בגדים?

אני מעדיף לקנות בגדים יד שניה. אנחנו חיים בעולם שיש בו המון ניצול, והבעיה איתו היא שהוא סמוי. אני חושב שאם אנחנו (אתה ואני) היינו צריכים לעמוד מול פרה ולשחוט אותה, לא היינו עושים את זה. או אם היינו עומדים מול ילד או אדם בוגר שעובד בתנאים לא הולמים והיינו צריכים לומר לו לתפור לנו בגד כדי שיהיה זול יותר, אז לא היינו עושים את זה גם כן. אני לא רוצה להיות חלק במשחק הזה, ולכן אני משתדל לקנות בגדים יד שניה, שלא תורמים לתעשייה מהסוג הזה

 

מה הוא הדבר הכי ירושלמי לדעתך?

ירושלים היא עיר של יער. אני גדלתי באשדוד, עיר שמושתתת על חולות, וחולות מקבלים די בהכנעה את ה"כיבוש האנושי", אבל היער, לעומתם, כל הזמן נאבק בירושלים, וזה מאוד מרגש בעיני. הוא נותן פייט רציני כל הזמן, ואפשר לראות את זה למשל, כשעץ אורן שמתפרץ מתוך בקע באספלט. לא משנה כמה שננסה לכבוש את הכבישים, בסוף יפרצו מהם אורנים חצופים

 

אתה מרגיש שיש שוני של להטבפא"קים בחברה?

חד משמעית כן. באופן עקרוני אני חושב שמיניות היא נחלתם של כולם, ולהתלבט על מיניות ולחקור את המיניות, אלה דברים מעניינים עבור כל אחד. הטרוסקסואלים בניגוד ללהטבפא"קים לא נוטים לעשות את זה כי יש להם האפשרות לחיות לפי נורמה ידועה ומוכרת. הספר שכתבתי, שמו "בוסר", יצא לפני חצי שנה בערך, והוא מתעסק גם בזה – במיניות, לא רק כ"סקס", לא האקט המיני בלבד, אלא העניין המהותי שמעצב את הזהות שלנו ושאנחנו חווים דרכו את העולם. כמו שאנחנו רואים, כמו שאנחנו מריחים, ושומעים, ומדברים – אנחנו גם יצורים מיניים. זה חלק מאוד חשוב מהאישיות שלנו ומהאופן שבו אנחנו פועלים בחברה. הומוסקסואלים ובכלל כל מי שבקהילת הלהטבפא"ק, מוכרע לעסוק בזה, אבל בעיני זהו כורח נפלא

 

מה הפחד או הקושי הכי גדול כלהטבפא"ק?

אז האמת שהיה אירוע מצער שחוויתי במהלך החודשים האחרונים, כשאופק בן הזוג שלי ואני חיפשנו דירה בירושלים. היינו ב-24 דירות – לא רק קראנו עליהן, אלא ממש ביקרנו בהן, והיו אפילו כמה דירות שמצאו חן בעיננו. הגענו לשלבים מתקדמים בחלקן, והתחלנו לדבר עם בעלי הדירה, אבל איכשהו זה תמיד נקטע. באחת הפעמים האחרונות הייתה דירה שהחלטנו ללכת עליה, דיברנו עם בעלת הדירה והיא אמרה שנפגש כדי לסגור. באותו היום שהיינו אמורים להיפגש היא התחילה למרוח אותנו, עד שהיא אמרה שבסוף לקחו זוג אחר. הרגשנו שמשהו פה מוזר ודיברנו עם הזוג שעמד לצאת מהדירה, והם סיפרו שבעלי הדירה סירבו להשכיר לנו בגלל שאנחנו הומואים זה היה מאוד מעליב ולא נעים. אני חי כהומוסקסואל עם בן זוג כבר תקופה ארוכה פה בעיר, ועד אז לא הרגשנו הומופוביה בצורה כל כך משמעותית. אנחנו מסתובבים ברחוב, מחזיקים ידיים, אנחנו גרים ביחד, וכולם יודעים שאנחנו הומואים, באוניברסיטה ובבית הספר, וזה לא משנה לאף אחד. פתאום הבנו שהרבה פעמים, כשהיינו על הסף של לחתום עם בעל דירה וזה נקטע ברגע האחרון, זה היה כנראה כי אנחנו הומואים, ושאם היינו בן ובת היינו מוציאים דירה הרבה לפני הדירה ה-24. בסופו של דבר כן מצאנו דירה, ובעל הדירה שקיבל אותנו הוא בחור ירושלמי דתי. היה ברור לו שאנחנו זוג, באנו שנינו לחתום אצלו, ולא היה אכפת לו שאנחנו הומואים. אז אפשר להיות הומו בירושלים. ברור שיש קיצוניים ויש יותר קיצוניים מבמקומות אחרים, אבל המגוון של האוכלוסיות חי בסוף ביחד

 

איך זה להיות איש חינוך להטבפא"ק?

בתור איש חינוך שהוא להטבפא"ק חשוב לי מאוד להפגין את זה, ואני מדבר על זה עם תלמידים כשזה רלוונטי. בתחילת השנה העברתי מערך של שיעורים על מגדר, ותפיסה של גבריות ונשיות, והעליתי את זה גם שאני הומוסקסואל. דיברתי עם התלמידים שלי גם על המקרה ההומופובי המגעיל הזה שנתקלתי בו, כי היה לי חשוב להציף את זה, ולשאול אותם מה דעתם בתור נער להטבפא"ק לא היה לי מודל לחיקוי, לא היה לי מישהו שהייתי יכול להסתכל עליו ולהגיד – "אה הוא גם הומו, והוא גם עוד הרבה דברים אחרים". אני חושב שאם היה לי מורה שהייתי יודע שהוא גם הומו, אני חושב שזה היה מאפשר להיות רגוע יותר בנוגע לעצמי ולעתיד שלי

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

משטח רקטלי

December 24, 2018

1/2
Please reload

Recent Posts